קטגוריה: Без рубрики

מיתוג מחדש – מה זה בדיוק אומר? יש לכם עסק שהקמתם לפני שנים רבות, והוא מבוסס, אבל אינו מושך אליו הרבה לקוחות כפי רצונכם? או לחילופין, הקמתם עסק חדש אבל אתם ממש לא מצליחים להגיע ללקוחות בתחום שלכם, והעסק מדשדש במקום. יכול להיות שאתם חשים מיושנים, וכבר ממש לא מתחברים ללוגו הקיים שלכם. במקרים כאלו ואחרים, יתכן מאוד שהגיע הזמן לשינוי. למיתוג מחדש. מה המשמעות של מיתוג מחדש? המשמעות של מיתוג מחדש עבור העסק היא למעשה מיתוג אישי חדש, החלפה של הלוגו והשפה הגרפית של העסק, במקרה שהעסק כבר מבוסס ומוכר באותו שם או שפה עיצובית מסויימת, לפעמים לא כדאי לשנות לגמרי את כל המיתוג, אלא רצוי רק לשדרג ולשפר.מדובר במהלך מקיף, שיש לו השפעה על רבדים רבים בעסק, ועל האופן בו הלקוחות תופסים אותו, ולכן חשוב לבצע אותו בצורה נבונה.
מבין כל צורות התקשורת הלא מילוליות, צבע הוא אחד הכלים המיידיים להעברת מסר ומשמעות. הצבע מזמן למוחנו עולם שלם של ריחות, צלילים ותחושות – הוא מגרה את כל החושים ופועל בשיתוף עמם, הוא מסמל רעיונות אבסטרקטיים ומחשבות, מזכיר לנו זמן ומקום אחרים, ויוצר אצלנו תגובה אסתטית או רגשית.
אז מה זה קונספט בכלל? קונספט זה עיצוב, לא? נתקלתי בשאלה הזו כ"כ הרבה פעמים, עד שהיא החלה להתחנן להסבר כתוב. המילה הזו יכולה להיות מאוד מבלבלת, ובאופן מוצדק – משום שאנשים רבים עושים בה שימוש לא מדויק (הופה! וזה גם מתחרז). לתשובה לשאלה הנ"ל, קונספט הוא לא עיצוב גרפי – קונספט הוא הרעיון המרכזי העומד מאחורי העיצוב, ותפקידו לגרום לאדם המתבונן להבין מסר ברור. על הקונספט להעביר רגש, דעה, מידע ואולי אף ליצור דיאלוג. עליו ליצור תובנה. הפירוש המילולי של המילה קונספט הוא תפיסה, אך מאחורי הפירוש הפשוט עומד עולם ומלואו – עולם המכיל רעיונות ומסרים רבים אשר מתומצתים לכדי הבנה אחת אסטרטגית ובסיסית. אל תבלבלו קונספט עם סלוגן. הסלוגן נגזר מהקונספט. הסלוגן עוזר לצופה לתפוס את הקונספט – הפירוש המילולי של המילה קונספט הוא תפיסה, אך מאחורי הפירוש הפשוט עומד עולם ומלואו – עולם המכיל רעיונות ומסרים רבים אשר מתומצתים לכדי הבנה אחת אסטרטגית ובסיסית. דוגמה לקונספט מבוסס דעה ושואב השראה ולדוגמה, "ללא התפתחות המודל המדעי ביוון העתיקה הטכנולוגיה בימינו הייתה במצב בכי רע" (ובקיצור – "ללא יוון העתיקה אבוי לעולם המודרני") הוא רעיון מרכזי מבוסס דעה, ואפשר להמחיש אותו באמצעות עיצוב שלוקח השראה מסגנון יוון העתיקה

אין מי שלא עוסק בבניית אתרים, עיצוב אתרים או קידום אתרים ולא שמע עשרות פעמיים את הביטוי "חווית משתמש". חווית משתמש טובה חשובה היום לא רק למי שגולש באתר, אלא גם לגוגל ואפילו למי שיוצר אפליקציות. אבל לפני שמתחילים לדבר על עיצוב חווית משתמש, או UX באנגלית, יש להבדיל בין UX ל-UI. עיצוב חווית משתמש – UX כאשר אנחנו מדברים על UX, או User Experience, אנחנו מדברים על החוויה הכוללת שנוצרת בין המשתמש לבין המוצר אותו אנחנו מעצבים. לכן, בדרך כלל נרצה ליצור אצל המשתמש את התחושה הנכונה ולענות על כל הצרכים שלו באמצעות תכנון נכון של המוצר החל מהרמה הבסיסית ביותר. אגב, לא מדובר בהכרח באתר אינטרנט, ולמעשה המוצר יכול להיות כמעט כל דבר, החל מעכבר מחשב ועד למקרר החכם שלכם.
לעומת UX, UI מתייחס ספציפית לעיצוב ממשק המשתמש דרכו המשתמש מתקשר עם המוצר ולכן ניתן לומר כי הוא חלק מחוויית המשתמש והרבה פעמיים מהווה את האופן בו מיישמים את חווית המשתמש בפועל. לפיכך, למרות ששני התחומים קרובים מאוד ויש ביניהם חפיפה מסוימת, הם ממש לא זהים, וכאשר מדובר על מוצרים מורכבים ביותר, בהחלט ייתכן שמעצבי ממשק ומעצבי חווית המשתמש יעבדו זה לצד זה. עוד דבר שחשוב לשים לב אליו הוא שלעיתים משתמש גם בביטוי "אפיון חווית משתמש" או אפיון אתרים. למילה אפיון יש אמנם קונוטציה פחות ויזואלית מ"עיצוב חווית משתמש", אך בדרך כלל שני המונחים מקבילים זה לזה. בנוסף, ישנו קשר הדוק בין עיצוב חווית משתמש ושיפור יחס המרה – נבין יותר בהמשך.
אחרי שהבהרנו את ההבדלים בין שני המושגים, בואו נתעמק יותר בעקרונות שבעזרתם ניתן לעצב חווית משתמש מוצלחת. כאשר אנחנו מעצבים את חווית המשתמש, אנחנו צריכים לדעת מראש מיהו המשתמש הממוצע שלנו. לדוגמה, האם הוא אדם פרטי, או שאולי בעל עסק? מה בדיוק הוא מחפש ובאיזו סיטואציה? מהם הצרכים הספציפיים שלו? לא כל הפרסונות חייבות להיות בהכרח זהות, אך עלינו להתייחס לכל הפרסונות האפשריות.
גם מוצרים פיזיים לחלוטין עם ממשק בסיסי כמו למשל סטרימרים זוכים מדי פעם לעדכוני קושחה (Firmware) שמשנים את אופן ההתנהגות שלהם.
מנגד, שינויים גדולים מדי בתשתית שלא בהכרח מגיעים מן המשתמשים עשויים לפגוע מאוד בחוויית השימוש. במידה ואתם רוצים לבצע שינוי יסודי או מתיחת פנים, תנו למשתמשים את היכולת לחזור לגרסה הקודמת, עדיף לעשות זאת בהודעת אימייל על מנת לתת להם התראה של כמה ימים מראש.

אז במה שונה עיצוב למובייל, בהשוואה לעיצוב למחשבים “רגילים” ?
בניגוד למחשבים רגילים, בהם השימוש בממשק נעשה בעיקר בעכבר או במשטח מגע , השימוש במכשירי מגע הוא באמצעות מניפולציה ישירה – מגע ישיר בממשק, ללא שימוש באמצעים מתווכים כמו עכבר או מקלדת. בנוסף, השימוש משתנה בהתאם לאופן החזקת המכשיר ואופן השימוש בו. מחקר שערך סטיבן הובר ב-2013 בדק את אופן השימוש במכשירים ניידים, והעלה את המסקנות הבאות: כיוון: 94% ממשתמשי המכשירים הניידים מחזיקים את הנייד לאורך, לא לרוחב. שימוש: 85% מהמשתמשים מחזיקים את הנייד ביד אחת, ושולטים בו עם הבוהן בלבד או עם היד השניה. 15% בלבד מחזיקים ומשתמשים בשתי ידיים בו זמנית. למה זה חשוב? כדי לגשת לעיצוב, אנחנו רוצים קודם להבין מהי מערכת היחסים בין המשתמש לבין המכשיר (ולא, הכוונה אינה למקום שאתם שומרים לנייד לצד הכרית בלילה). אם נצא מנקודת הנחה שהמשתמש משתמש בעיקר בבוהן ללחיצה – זה אומר שהאזורים הלחיצים צריכים להיות גדולים מספיק. אם הוא מחזיק את הנייד ביד אחת, נעדיף להימנע מלמקם אזורים לחיצים בפינה השמאלית העליונה. אם נבין מאיזה מרחק צופה המשתמש במסך, נדע כמה גדול או קטן יכול כל רכיב להיות. אם בעבר משתמשים נרתעו מלעשות במובייל שימוש מורכב, או כזה הכרוך בצעדים “רציניים”, נראה שכיום הרתיעה הזו פוחתת, וכי הזמינות הרבה של המובייל מנצחת את כל המחסומים. עוד מאפיינים שתרמו להרחבת השימוש בנייד הם מידות המסכים שהולכים וגדלים, וכן איכות וזמינות החיבור לאינטרנט.
ומה הלאה? האם השליטה המוחלטת של מסכים ומסכי מגע תמשך גם בעתיד? היום קשה לנו לדמיין את התחבורה הציבורית בלי פייסבוק, את עולם הדייטינג בלי טינדר ואת ארוחת הצהריים שלנו בלי אינסטגרם. אז קל להניח שהמסכים יישארו קרובים אלינו גם בעתיד, אך קשה לחזות איך הם יראו ויתנהגו. האם יותר מכשירים ישתמשו בפונקציות דיבור? האם מחשוב לביש יכנס ויהפוך לחלק משמעותי מהשוק? האם IOT Internet of Things)) ישתלב בחיי היומיום שלנו? או שאולי המסכים יישארו החלק הדומיננטי בשוק, אבל יהפכו לגמישים / דקים / עבים יותר? אלו הערכות שאנו מתמודדים איתן מחדש בכל פרויקט של עיצוב ממשק משתמש, על מנת לנסות ולייצר את התוכן הטוב והנכון ביותר עבור הלקוח והמוצר הספציפי. אחד האתגרים הוא לגשר על פער הזמן שבין איפיון, עיצוב ופיתוח המוצר לבין לתאריך שחרורו לשוק. עלינו לחשוב מה יהיה נכון בעוד שנה, בניגוד למה שנכון היום, או מה שהיה נכון לפני שנה.

אם בעבר בעיצוב אתרים חשבנו רק על הנראות של האתר, וברמת התכנות האתגר היה ברובו התאמת האתר למגוון דפדפנים שונים – היום לא די בכך. הדרישה כיום היא לעצב ולייצר חוויה זהה בכל סוגי הפלטפורמות המוצעות בשוק, והמגוון רחב מאד! בין אם הגולש מגיע לאתר מהטלפון החכם שלו, מהטאבלט או דרך מסך רחב במחשב המשרדי, התנהגות האתר צריכה להתאים את עצמה למגבלות הפלטפורמה ולהנגיש את התוכן של האתר בהתאם, בצורה האופטימלית לגולש באותו רגע נתון. המסר ברור: "אנחנו מזהים אותך וכך אנו רוצים שתראה ותחווה את האתר שלנו".
בתחילת דרכם של הטלפונים החכמים השיטה הרווחת היתה עיצוב ותכנות אתר נפרד מותאם למובייל. אתרים אלה ישבו בכתובת נפרדת (לעיתים סאב דומיין של האתר, לדוגמא אתר Ynet המותאם http://m.ynet.co.il), ותוכנתו כך שיציגו את התוכן באופן גמיש (עיצוב באחוזים אשר נתמח לרוחב המסך, בלי קשר לרזולוציית המסך). הדפדפן מזהה את הפלטמפורמה ממנה מגיע הגולש (באמצעות Javascript) ומפנה אותו לאתר המותאם במידה ונדרש. אפשרות זו גררה שתי בעיות עיקריות: התאמת האתר לריבוי פלטפורמות וגדלי מסכים היתה מוגבלת למדי, וכן נוצרו כפילויות של כתובת האתר, תכונה לא אהודה על מנועי החיפוש. מאז נוספו עוד ועוד פלטפורמות. בתחום הטלפונים החכמים בלבד ישנן עשרות רבות של רזולוציות מסך שונות, שלא לדבר על מכשירים בעלי רזולוציה כפולה (רטינה) בה על כל פיקסל במסך מוצגים בפועל שני פיקסלים. בנוסף השוק הוצף במכשירי טאבלט רבים המציגים טווחים חדשים של גדלי מסכים. וקחו בחשבון – כל אחד מהמכשירים האלה לבד מציג תמיד שתי רזולוציות שונות לחלוטין, מסך ניצב ומסך שוכב! (ראו אתר זה להמחשה של כמות הרזולוציות השונות בשוק בהתאם למכשירים הקיימים). לסיכום: עיצוב רספונסיבי זו אינה טכנולוגיה, אלא מגוון כלים וטכניקות לעיצוב המשתנה בהתאם לגודל ורזולוציה של הדפדפן. רכיבי האתר יתאימו את עצמם בגודל ובמיקום שלהם במסך הגולש, כדי לספק את החוויה העשירה ביותר לגולשים. עיצוב רספונסיבי מאפשר לנו להתאים את האתר לאין סוף רזולוציות ופלטפורמות, ללא צורך בשכפול האתר ותחזוקתו בנפרד. כל מה שנדרש זה הגדרת טווח רזולוציה נוסף (break point) בהגדרות העיצוב של האתר. בגלישה ממחשב שולחני לאתר רספונסיבי, נסו להקטין לאט את רוחב חלונית הדפדפן, ותראו איך בנקודות מסויימות האתר פתאום משתנה, ומתאים עצמו מחדש בהתאם לרוחב החדש המוצע לו. אתר חכם ומתוחכם מספיק בשביל להתאים עצמו לסביבת הגולש.